חוש הומור מנותח על ידי רבים וטובים בצורות מקובלות ומוכרות.דרך ניתוח זו החלה להיות מוצגת לצד התפתחות הפסיכולוגיה וטופחה עם השנים.על נידבך ידע רב זה אשר נצבר עשויים להתווסף כלי ידע ניתוחיים רבים ומגוונים בהתאם לרמת טיב ידע המנתח ושאיפתו להבין את עניין פיתוח ההומור וניתוח ההומור עד תומו ובאופן ממוטב.
מדוע אנו צוחקים?
- האם ההסבר תלוי בצורך? (לשחרר צחוק)
- האם ההסבר תלוי אילוץ סביבתי (למשל,נימוס או רצון לרצות או התנהגותי חברתי)?
- האם ההסבר הינו מתוך הבנת המערכת הפסיכולוגית של הצוחק וסוגה ?
- קיימים סוגים רבים של אנשים)
- האם ההסבר קשור בהכרח להבנה? (להבין את הבדיחה,את הדבר,את הסיטואציה)
- האם ההסבר מתוך הבנת ההשפעה על המערכת הפסיכולוגית (וסוגי השפעות:נוגעות,חודרות)?
- האם ההסבר מתוך הבנת הקשר שבין הצוחק לאדם המצחיק?
- האם ההסבר מתוך הבנת הקשר של הדבר המצחיק
(רעיון,מושג,סיטואציה,משמעות,אלמנט) אל הצוחק?
- האם ההסבר מתוך הבנת סוג המגע של הדבר המצחיק בחלקי הצוחק (בטל"ר - בטן,לב וראש)?
- האם ההסבר תלוי בהבנת מערכת קשרים משוכללת המתקיימת בין הדברים לחלקי אופי הצוחק? (תהליכים פסיכולוגיים,ערוצים פסיכולוגיים מסוגים שונים: נטאליים,ריגשיים,דחפיים)
איך נדע והאם כדאי לדעת?
למען האמת,ייתכן ולא נדע וזה פחות חשוב כל עוד אנו צוחקים.מה שכן,לעיתים נדרש ניתוח במצבים שונים:
בפסיכולוגיה - כדי לאבחן אדם באמצעות צחוקו (מיהו ומהו ומה נוכל ללמוד עליו באמצעות יחסו לבדיחות וצפייה על צחוקו:סוג אישיותו ומצבו הנפשי וכן הלאה)
ביומיום - כאשר נרצה לתהות על קנקנו של אדם חדש שרק הכרנו
ובנוסף לכך - כמובן בתחום המקצועי של יצירת הומור וניתוחו על מנת להעלות תוכניות הומור טובות יותר,משפיעות יותר והפונות מקצועית טוב יותר למען הצלחתן.בנוסף לכך,רבים וודאי מתעניינים בסתר להפיק תועלת רבה יותר מכישורי הומור משופרים ושוטפים.
סדר וארגון ההסברים :
הסברי ניתוח ההומור עשויים להיות שונים מקצה לקצה בהתאם ליציאתם ממיכלולי דיעות והתייחסויות של טובי המנתחים ולמען האמת איחוד כל נקודות המבט והניתוח מציב אתגר הבנתי עצום לכל החפץ לבצע זאת.יחד עם זאת אין ספק שאפילו תחילת ביצבוץ ניסיון לבצע זאת מוסיף לאין ערוך לחידוד והעשרת ההבנה אודות שימוש טוב יותר בהומור.
פסיכולוגיה על קצה המזלג - מה שבעצם מובן לכל אחד מאיתנו מתוך נקודת מבט אישית:
על ההומור וגם על מה שמצחיק אותו:
פעם היה היה מדען שהחליט לבחון משהו.הוא לקח זבוב ,הניח אותו על השולחן ואמר לו קפוץ. (הזבוב היה זבוב ממושמע כמובן).לשמע הדברים הזבוב היה קופץ ומתיישב בחזרה לאחר מכן בדיוק באותו המקום.בכל פעם שהמדען היה אומר לו קפוץ - הזבוב היה שוב קופץ.אחר כך המדען שהיה מדען ושמתוקף כך תפקידו היה לחקור תלש לזבוב (בהסכמה כמובן) כנף אחת ואז אמר לו קפוץ. התוצאה הייתה שהזבוב קפץ.כך עשה המדען גם לאחר תלישת הכנף השנייה.הוא ביקש מן הזבוב שוב לקפוץ.אך הפעם הזבוב נותר בלי תנועה.מסקנת המדען הייתה שזבוב בלי כנפיים - לא שומע.
מעבר לסוגי צחוק שונים וקולות הצחוק : מחירחורים,תנועות מסורים,מקדחות ועד גניחות מובן לכל אדם ככל הנראה,ברמה זו או אחרת מדוע הוא צוחק או לכל הפחות מדוע ,לדעתו,אחרים צוחקים כאשר הוא מצחיק אותם.הבנה זו הינה הבנה עצמית פנימית ולעיתים היא משלבת גם התייחסויות של אחרים המוסיפים לו תחושות וכיווני מחשבה וידע אודות הדברים שגורמים ל"דברים המצחיקים" אכן להצחיק.
בספרי הפסיכולוגיה לעומת זאת (למשל בספריו של פרופ' אבנר זיו ,מן הידועים שבמנתחי ההומור) ישנם הסברים רציונאליים וקרים המסבירים את יצירת הצחוק,התאמתו לסוגי אישיות של אנשים שונים,לרמות אינטלגנציה,הבנה - וככלל זהו ניתוח פסיכולוגי עשיר ומקובל המספק אמצעי ידע נוספים להתייחסויות להומור.ההסברים מוצעים כמובן לטובת כל החפץ לראות את הדברים מנקודת מבט פסיכולוגית מחקרית ומלומדת שערכה יפה וכבודה רב ומועיל.בנוסף,בספר ישנן תיאוריות אודות הסיבות הפיזיות בגוף, המנטאליות והריגשיות להיווצרות תנועת הצחוק.
במאמר זה בימים הקרובים יוצעו הסברים נוספים ורבגוניים יותר:
אובייקטים במרחב ההבנה
וירטואליקה
טכניקות ניסוח
הסברי השתנות שפת גוף
נוסחאות הומור,נוסחאות הומור המוטבעות בציבור
ידע יוצר הומור,יצירות מצב
התקדמויות הומור ועוד.
מדוע אנו צוחקים?
- האם ההסבר תלוי בצורך? (לשחרר צחוק)
- האם ההסבר תלוי אילוץ סביבתי (למשל,נימוס או רצון לרצות או התנהגותי חברתי)?
- האם ההסבר הינו מתוך הבנת המערכת הפסיכולוגית של הצוחק וסוגה ?
- קיימים סוגים רבים של אנשים)
- האם ההסבר קשור בהכרח להבנה? (להבין את הבדיחה,את הדבר,את הסיטואציה)
- האם ההסבר מתוך הבנת ההשפעה על המערכת הפסיכולוגית (וסוגי השפעות:נוגעות,חודרות)?
- האם ההסבר מתוך הבנת הקשר שבין הצוחק לאדם המצחיק?
- האם ההסבר מתוך הבנת הקשר של הדבר המצחיק
(רעיון,מושג,סיטואציה,משמעות,אלמנט) אל הצוחק?
- האם ההסבר מתוך הבנת סוג המגע של הדבר המצחיק בחלקי הצוחק (בטל"ר - בטן,לב וראש)?
- האם ההסבר תלוי בהבנת מערכת קשרים משוכללת המתקיימת בין הדברים לחלקי אופי הצוחק? (תהליכים פסיכולוגיים,ערוצים פסיכולוגיים מסוגים שונים: נטאליים,ריגשיים,דחפיים)
איך נדע והאם כדאי לדעת?
למען האמת,ייתכן ולא נדע וזה פחות חשוב כל עוד אנו צוחקים.מה שכן,לעיתים נדרש ניתוח במצבים שונים:
בפסיכולוגיה - כדי לאבחן אדם באמצעות צחוקו (מיהו ומהו ומה נוכל ללמוד עליו באמצעות יחסו לבדיחות וצפייה על צחוקו:סוג אישיותו ומצבו הנפשי וכן הלאה)
ביומיום - כאשר נרצה לתהות על קנקנו של אדם חדש שרק הכרנו
ובנוסף לכך - כמובן בתחום המקצועי של יצירת הומור וניתוחו על מנת להעלות תוכניות הומור טובות יותר,משפיעות יותר והפונות מקצועית טוב יותר למען הצלחתן.בנוסף לכך,רבים וודאי מתעניינים בסתר להפיק תועלת רבה יותר מכישורי הומור משופרים ושוטפים.
סדר וארגון ההסברים :
הסברי ניתוח ההומור עשויים להיות שונים מקצה לקצה בהתאם ליציאתם ממיכלולי דיעות והתייחסויות של טובי המנתחים ולמען האמת איחוד כל נקודות המבט והניתוח מציב אתגר הבנתי עצום לכל החפץ לבצע זאת.יחד עם זאת אין ספק שאפילו תחילת ביצבוץ ניסיון לבצע זאת מוסיף לאין ערוך לחידוד והעשרת ההבנה אודות שימוש טוב יותר בהומור.
פסיכולוגיה על קצה המזלג - מה שבעצם מובן לכל אחד מאיתנו מתוך נקודת מבט אישית:
על ההומור וגם על מה שמצחיק אותו:
פעם היה היה מדען שהחליט לבחון משהו.הוא לקח זבוב ,הניח אותו על השולחן ואמר לו קפוץ. (הזבוב היה זבוב ממושמע כמובן).לשמע הדברים הזבוב היה קופץ ומתיישב בחזרה לאחר מכן בדיוק באותו המקום.בכל פעם שהמדען היה אומר לו קפוץ - הזבוב היה שוב קופץ.אחר כך המדען שהיה מדען ושמתוקף כך תפקידו היה לחקור תלש לזבוב (בהסכמה כמובן) כנף אחת ואז אמר לו קפוץ. התוצאה הייתה שהזבוב קפץ.כך עשה המדען גם לאחר תלישת הכנף השנייה.הוא ביקש מן הזבוב שוב לקפוץ.אך הפעם הזבוב נותר בלי תנועה.מסקנת המדען הייתה שזבוב בלי כנפיים - לא שומע.
מעבר לסוגי צחוק שונים וקולות הצחוק : מחירחורים,תנועות מסורים,מקדחות ועד גניחות מובן לכל אדם ככל הנראה,ברמה זו או אחרת מדוע הוא צוחק או לכל הפחות מדוע ,לדעתו,אחרים צוחקים כאשר הוא מצחיק אותם.הבנה זו הינה הבנה עצמית פנימית ולעיתים היא משלבת גם התייחסויות של אחרים המוסיפים לו תחושות וכיווני מחשבה וידע אודות הדברים שגורמים ל"דברים המצחיקים" אכן להצחיק.
בספרי הפסיכולוגיה לעומת זאת (למשל בספריו של פרופ' אבנר זיו ,מן הידועים שבמנתחי ההומור) ישנם הסברים רציונאליים וקרים המסבירים את יצירת הצחוק,התאמתו לסוגי אישיות של אנשים שונים,לרמות אינטלגנציה,הבנה - וככלל זהו ניתוח פסיכולוגי עשיר ומקובל המספק אמצעי ידע נוספים להתייחסויות להומור.ההסברים מוצעים כמובן לטובת כל החפץ לראות את הדברים מנקודת מבט פסיכולוגית מחקרית ומלומדת שערכה יפה וכבודה רב ומועיל.בנוסף,בספר ישנן תיאוריות אודות הסיבות הפיזיות בגוף, המנטאליות והריגשיות להיווצרות תנועת הצחוק.
במאמר זה בימים הקרובים יוצעו הסברים נוספים ורבגוניים יותר:
אובייקטים במרחב ההבנה
וירטואליקה
טכניקות ניסוח
הסברי השתנות שפת גוף
נוסחאות הומור,נוסחאות הומור המוטבעות בציבור
ידע יוצר הומור,יצירות מצב
התקדמויות הומור ועוד.
